טרשת נפוצה (Multiple Sclerosis) היא מחלה דלקתית כרונית (נמשכת לכל החיים) במערכת העצבים המרכזית, הגורמת למערכת החיסון לפגוע בתאי העצב ולהתמקד בחומר הקרוי מיאלין שעוטף את שלוחות תאי העצב. מיאלין הוא חלבון הממלא תפקיד קריטי בשיגור המסרים בין תאי העצב השונים ובשמירת התפקוד התקין של מערכת העצבים המרכזית. פגיעה במיאלין עשויה להביא לכדי פגיעה מוחית ובעמוד השדרה. המילה "טרשת" בלועזית הינה sclerosis ופירושה צלקת הקיימת בתוך רקמה בריאה. טרשת נפוצה אכן מייצרת אזורים דמויי צלקת במערכת העצבים המרכזית. המילה "נפוצה" היא למעשה תרגום פשטני וחופשי למדי של המילה multiple, משום שהאזורים הלוקים בטרשת ("פלאקים") נפוצים בכל חלקי מערכת העצבים המרכזית.
זוהי למעשה שיבוש פעילותה של המערכת החיסונית: במקום שתגן על הגוף מפני חיידקים, זיהומים ונגיפים, היא עוברת לתקוף את מערכת העצבים. קיים בלבול גדול בציבור בין טרשת נפוצה וטרשת עורקים שעניינה מחלת כלי דם הגורמת להתקפי לב ואירועים מוחיים עקב חסימת כלי הדם. טרשת נפוצה להבדיל ממנה, היא מחלה המתרכזת במערכת העצבים בלבד. זוהי מחלה נפרדת וללא כל קשר למחלת טרשת עורקים. כיום קיימים כ-4 מיליון חולים בטרשת נפוצה, כאשר כ-5,000 מתוכם בישראל.
מה גורם להיווצרות טרשת נפוצה?
מדובר במחלה אוטואימיונית שכמו מחלות אוטואימיוניות רבות, טרם נמצאה לה סיבה. מעריכים כי התפרצות המחלה נגרמת כאשר חל שילוב מסוכן בין השפעות סביבתיות לבין רקע גנטי מסוים. בין גורמי הסיכון נמצאים עישון ומחסור חמור בויטמין D.
טרשת נפוצה פוגעת בדרך כלל בגברים ונשים סביב הגילאים 20-40 ושכיחותה בקרב נשים היא כפולה. הסיבה לכך שהמחלה תוקפת יותר נשים מגברים איננה ידועה, אך ההערכות סוברות כי נשים חשופות יותר באופן כללי מגברים למחלות אוטואימיוניות.
מהם תסמיני המחלה?
התסמינים תלויים במיקום הפגיעה בתוך מערכת העצבים וחומרתה ועל כן משתנים מחולה לחולה. חלק מהמטופלים יחוו אותם באופן כל ללא השפעה ניכרת על שגרת חייהם וחלקם יאלצו לסבול מתופעות קשות ומחריפות ככל שעובר הזמן. התסמינים העיקריים במחלה כאשר מתרחש התקף הינם: פגיעה בראיה, צורך במתן שתן תכוף ודחוף, פגיעה בדיבור, נימול וחולשה בגפיים, עייפות, חוסר יציבות ורעד.
ברוב המקרים יתקיים רצף תקופתי של התפרצויות ותקופת הפוגה לאחריהן. בשנים הראשונות למחלה יופיעו תסמינים אך ורק בזמן התקף כמו פגיעה זמנית בראיה, או פגיעה נוירולוגית שעשויה שלא להיעלם לגמרי אלא להשתפר באופן חלקי. בחלק מהמקרים הפגיעה לא תשתפר כלל. התקף עשוי להימשך החל מכמה ימים ועד לכמה שבועות. טיפול מתאים עשוי לגרום לפגיעה לחלוף לחלוטין.
טרשת נפוצה עשויה להתקדם לכדי מחלה קשה וחמורה הכוללת סיבוכים אופייניים: חולשה מהותית בשרירים, קושי במתן שתן, עצירות חמורה, קשיים בתפקוד המיני, בריכוז ובשינה, הפרעות בשיווי המשקל, נוקשות בשרירים ודיכאון.
כיצד מאבחנים את המחלה?
בדרך כלל על ידי בדיקה גופנית לאור תלונותיו של המטופל. אם הרופא חושד שמדובר בטרשת נפוצה, הוא יפנה את המטופל לנוירולוג בית החולים או נוירולוג במרפאה ייעודית. הנוירולוג עצמו יפנה את המטופל למספר בדיקות נוספות בהתאם לקביעתו:
בדיקת דם: מטרת הדגימה היא לשלול תסמינים דומים לאלו של טרשת נפוצה, כמו הופעת זיהומים או מחלות דלקתיות שונות.
MRI מוח ועמוד שדרה: בדיקה קריטית ביותר, שנועדה לאתר את אותם "פלאקים" אופייניים, בצורה ובמיקומים שאופייניים למחלה.
ניקור מותני: דגימת נוזל מתעלת השדרה המתבצע על ידי החדרת מחט לעמוד השדרה באזור המותניים. בדיקת הנוזל תתבצע כאשר תוצאות ה-MRI לא מספקות אבחנה ברורה וחד משמעית.
כיצד מטפלים בטרשת נפוצה?
טרשת נפוצה כאמור היא מחלה כרונית ללא תרופה, אך ניתן לבלום את התקדמות המחלה ולטפל בתסמיניה באמצעות מספר דרכים:
מתן סטרואידים המוזרקים לווריד בעירוי כאשר מתרחש התקף קשה
ביצוע ריפוי בעיסוק ופיזיותרפיה המאפשרים לחולים לשמור על גמישות וטווח תנועה ובשל כך להמשיך בשגרת חייהם באופן מיטבי.
תרופות מסוג אינטרפרון שמסייעות להפחית את כמות ההתקפים ולמנוע התקדמות במחלה. התרופה ניתנת על ידי הזרקה לשריר אחת לשבוע (אבונקס) או מתחת לעור שלוש פעמים בשבוע (בטאפרון או רביף) והיא נחשבת ליעילה ובטוחה.
טייסברי: תרופה הניתנת בעירוי אחת לחודש ומפחיתה משמעותית את התקדמות המחלה וכמות ההתקפים. הטיפול מתאים לחולים שלא הגיבו לטיפולים אחרים.
קופקסון שניתן בזריקה אחת ליום או אחת ליומיים.
תרופות חדשות בסל הבריאות (החל מ-2014): טקפידרה ואובג'יו הניתנות בטבליות ולא בהזרקה ובעלות תופעות לוואי מועטות. השימוש בתרופות אלה נוח בהרבה, אך לא ידוע עדיין הרבה לגבי הבטיחות שלהן, ביחס לתרופות המסורתיות.
גילניה: גם היא טבליה הניתנת אחת ליום ונועדה להפחית את מספר ההתקפים ולגרוע מקצב התקדמות המחלה. הטיפול ניתן כ"קו שני", כאשר טיפולי "קו ראשון" כמו טקפידרה ואובג'יו לא היו יעילים מספיק, או שגורמים לתופעות לוואי.
שמירה על שגרת החיים: מעבר לתרופות הניתנות למלחמה בהתקדמות המחלה ובהתקפים, חומרתם ותדירותם, קיימת חשיבות לשמור על שגרת החיים הרגילה אך להכניס אליה מנוחה רבה ופעילות גופנית סדירה, שמירה על משקל גוף תקין ותזונה מאוזנת, הימנעות מעישון ואמצעים להפחתת סטרס רגשי.
מהי עילת רשלנות רפואית בטרשת נפוצה?
במקרים רבים שבהם מתעוררת סוגיית הרשלנות, מתברר כי התקיים שיהוי באבחון והטיפול המוקדמים שגרמו להחמרת המחלה. במקרה לדוגמה, חולת טרשת נפוצה בעלת נכות של 100% כיום, פנתה בעבר כנערה צעירה לכמה וכמה רופאים בקופת החולים שלה והתלוננה על כאבים עזים בצוואר ובגב התחתון שאליהם מתוספים עייפות כבדה, סחרחורת ונימול בידיים וברגליים. היא הופנתה לבדיקות אורתופד, מומחה עיניים, נוירולוג ומעבדה וטופלה בהתאם לתוצאות הבדיקות, שלא הסיקו כי קיימת מחלה קשה. מאחר והטיפול לא עזר לסבלה, היא הופנתה בהמשך גם לבדיקה פסיכיאטרית, שקבעה כי לא קיימת לה בעיה פסיכיאטרית. בשל מצבה, היא אף קיבלה פטור משירות צבאי. כשלוש שנים מאוחר יותר וכאשר נוספו גם תופעות של הפרעות בראיה, הופנתה המטופלת לביצוע MRI, שם התגלו ממצאים חריגים במוח, המעלים את החשד לטרשת נפוצה. רק לאחר שאובחנה כחולה במחלה באופן וודאי, החלה המטופלת לקבל טיפול תרופתי מתאים למחלה זו. אלא שלמרות הטיפול שקיבלה, חלה החמרה קשה ותלולה במצבה עד כדי חוסר שליטה על הסוגרים ואי תחושה ברגליים שהובילו לנכות מוחלטת בכיסא גלגלים.
למרות שאנו מניחים כי איתור מוקדם וטיפול במועד היו מונעים את התקדמות המחלה, קבע בית המשפט כי לא היה ניתן לאבחן קודם לכן את הטרשת הנפוצה ושכל טיפול מוקדם לא היה מונע את ההחמרה בכל מקרה. על כן תביעה זו נדחתה גם בערעור שהוגש לאחר מכן בבית המשפט העליון.
מקרה זה נועד ללמדנו שמחלת הטרשת הנפוצה מאובחנת על פני תקופת זמן ארוכה שבה הסימפטומים הקיימים לא בהכרח מאפיינים את מחלה זו באופן מיוחד. לכן כדי להוכיח רשלנות רפואית בטרשת נפוצה בנושא, יש צורך להתבסס ברוב המקרים על חוות דעת מומחה שבה ייבדקו תנאי אבחון המחלה לאור התפרצות ההתקפים וכן להוכיח שמתן הטיפול המוקדם היה מביא בוודאות לבלימת החמרה.
עילות נוספות יוכלו להתבסס על אי הפנייה לבדיקות מתאימות כאשר המטופל מדווח על סימפטומים; פענוח רשלני של תוצאות הבדיקות; מתן טיפול שלא מתאים למטופל בסוג, במינון או בהבאת נסיבות רפואיות אחרות בחשבון.
כאשר אבחנת המחלה מתבררת כשגויה
לעתים חל גם המצב ההפוך: כאשר מתבשר החולה על מחלתו בטרשת נפוצה שהתבררה לאחר שנים כבלתי קיימת. כך קרה בשנת 2013, כאשר צעירה שהתלוננה על טשטוש בראיה וחולשה בפלג גופה השמאלי נבדקה והתאשפזה לבדיקות ואובחנה כחולה בטרשת נפוצה. הצעירה שהכירה מספר אנשים החולים במחלה שנפטרו ממנה בייסורים, החלה לחרוד לשלומה האישי והתקשתה להתמודד עם הבשורה הכבדה.
למרות התחושה האישית הרעה, בפועל הרגישה הצעירה טוב למדי ותפקדה היטב. לאורך הבדיקות היא שיתפה פעולה כנדרש, פנתה לאורח חיים גדוש במנוחה מוגברת ונטלה טיפולים רלוונטיים להאטת קצב התקדמות המחלה, לרבות הזרקת קופקסון מידי יום. במהלך חמשת שנות הטיפול והאבחנה, היו לחולה סימפטומים מעטים וחולפים. בשל כך היא החליטה לזנוח את הטיפול ולהתמקד בכוח הרצון האישי ובבריאות, בשילוב עם ביצוע מעקבים בבית החולים כנדרש. רק כ-14 שנים לאחר שאובחנה כחולת טרשת נפוצה, קבע רופא בכיר באותו בית חולים כי נפלה טעות באבחנה וכי היא איננה חולה בטרשת נפוצה, אלא במחלה נוירולוגית קלה בלבד.
במקרה זה התבססה התביעה על רשלנות רפואית ומחדלים רבים, בשל העובדה כי לא בוצעו פעולות לאישור האבחנה טרם מסירתה לחולה. אמנם חשד ראשוני העלה את ההשערה שמדובר בטרשת נפוצה עקב תלונותיה, אבל מאחר ולא אוששו או נשללו החשדות באמצעות בדיקות נוספות, הוכח יסוד הרשלנות בתיק זה.
לכן עילה נוספת של רשלנות רפואית בטרשת נפוצה נסובה סביב סוגיית אישור האבחנה. יש לברר מהו יסוד הקביעה כי מדובר במחלה זו, מה עמד לנגד עיני הרופאים בעת קביעתה והאם התקיימו כל הבדיקות כדי לאשר את אבחנה זו.
אם אתם מאמינים שנגרמה לכם רשלנות רפואית בטרשת נפוצה, אם לא טופלתם כראוי או שחל שיהוי בביצוע הבדיקות לכך, אם נפלה טעות באבחנה הרפואית או בביצוע הבדיקות – פנו אלינו בהקדם! משרדנו מתמחה בתביעות רשלנות רפואית לסוגיהן ומנוסה מאוד בתחום תביעות הרשלנות בטרשת נפוצה. נוכל לבדוק את יסוד הרשלנות הרפואית, לקבל חוות דעת מטעם רופא מומחה שתצביע על היתכנות הרשלנות והיקפה ולהגיש תביעה בהתאם לבית המשפט בסכום פיצויים על פי מידת הנזק שנגרם ולספק לכם פיצוי הוגן וצודק.
