הנתיב לבריאות - ריקי לנגברג

מחלות אוטאימיוניות וגלוטן

מחלות אוטאימיוניות וגלוטן
 
 

לפני כשבוע העליתי פוסט בפייסבוק בו אני מקשרת בין מחלות אוטואימוניות לצריכת גלוטן. הפוסט קיבל הרבה לייקים ושיתופים חמים אך גם שתי תגובות ספקניות שלא נאמר בוטות. על אף שצירפתי לינק למחקר בנושא נראה לי שאותם אנשים לא טרחו להכנס ולהתעמק וחבל! אז לכל הספקנים אני מקדישה את תקציר המאמר, ואם זה לא ישכנע לפחות יגרום  להרחבת הדעת והבנה כלשהי.

 מחלות אוטואימוניות כמו פיברומיאלגיה, טרשת נפוצה, לופוס, אוטיזם, דלקת פרקים, מחלות בבלוטת התריס, קרוהן, אסתמה, דרמטיטיס   ועוד (יש למעלה מ-80 תסמונות מורכבות).
 
כמו בהרבה מחלות והטיפול בהן, רב הנסתר על הגלוי גם במחלות ובתסמונות אילו. מה שניתן לחקור חקרו על עכברים (מן הסתם), תרופות מרפאות אין בהן ממש, הכל סוג של ניסוי וטעיה. כדי שמחלה אוטואימונית תתפתח, יש צורך בשילוב של כמה גורמים סביבתיים:
 

גורמים זיהומיים – מסתבר שזה הגורם הכי חשוב להיווצרות מחלות אוטואימוניות. זיהום ב-EBV  (אפשטיין בר וירוס) שייך למשפחת הוירוסים מחוללי ההרפס  מייצג את הקשר ההדוק שבין מחלה אוטואימונית לזיהום נגיפי והוא בולט במיוחד במחלת הלופוס (זאבת). ההשערה היא הדימיון המולקולרי בין אנטיגנים נגיפים לנוגדנים המאפיינים את מחלת הלופוס.

 גם זיהום בחיידקים מסויימים מתקשרים למחלה אוטואימונית המתבטאת בקדחת השיגרוןמחלה זו מתפתחת כ-3 שבועות לאחר זיהום בחיידק β-hemolytic Streptococcus וגם במחלה זו המנגנון מבוסס על דימיון מולקולרי בין מבנה החלבון החיידקי לבין אילו המצויים בגוף.
 

תזונה ומחלות אוטואימוניות – התזונה האופיינית לעידן שלנו היום אינה דומה לתזונה מלפני 30-50 שנה. וחשוב להדגיש שבתקופה זו התפתחו המחלות האוטואימוניות כמו סוכרת מסוג 1, טרשת נפוצה ומחלות נוספות אחרות. הקשר שבין תזונה למחלות שונות ידוע ומוכר לנו מזה שנים. צריכה הולכת וגוברת של גלוטן החיטה המתקשרת למחלת הצליאק ולאי סבילות ורגישות לגלוטן ומתבטאת בשלל תסמינים ותסמונות של מחלות אוטואימוניות ובכל מערכות הגוף. גם תזונה עתירת נתרן המובילה לעלייה בריכוז הנתרן בדם, משפיעה על מנגנונים פיזיולוגיים בגוף. צריכה מוגברת של המלח הגורמת לעלייה בלחץ הדם ולמחלות קרדיוואסקולריות. נמצא גם שהמלח יכול לגרום לליקוי והחלשה של מערכת החיסון. התברר גם שיש קשר ישיר בין צריכה גבוהה של מלח והפעלה של תאי  T מסייעים (תאים מתפקדים במערכת החיסון) ומחלות אוטואימוניות. גם רמות נמוכות של ויטמין D נקשרו למחלות אוטואימוניות כגון טרשת נפוצה, לופוס (זאבת), דלקת מפרקים שיגרונית ומחלות אוטואימוניות אחרות. שווה ליטול ויטמין D מאחר ונמצא במחקרים שעשוי להפחית את הסיכון להתפתחות של מחלות אוטואימוניות.

חיטה (גלוטן) ומחלות אוטואימוניות - חלבונים שונים של חיטה יכולים להוות חלק מהגורמים למחלה אוטואימונית. חלבוני החיטה מהווים גורם למחלות אוטואימוניות ובעיקר חלבון הגלוטן. אכילה של חלבוני החיטה עלולה לגרום להפרשה מרובה של ציטוקינים מתאיTH1.   מחלות שנגרמות על ידי אי-סבילות או רגישות לגלוטן, מלוות בשיעור יותר גבוה של סוכרת מסוג 1.

 מחלת הצליאק זו אחת המחלות הנגרמת על ידי רגישות ואי סבילות לגלוטן ומלווה בפגיעה רב-מערכתית כגון דלקת המעי, דלקת מפרקים, חוסר איזון בלוטת התריס, בעיות בתפקודי לב, בעיות עור, כבד, לבלב, עצמות (אוסטיאופניה ואוסטיאופורוזיס), ומערכת העצבים (נוירופתיאה ועוד). המנגנון למעורבות זו אינו ברור וידוע, אך גם פה ההשערה היא שהסיבה נעוצה בדמיון המולקולרי בין הגליאדין המצוי בחלבון החיטה ואנטיגנים דומים במבנם, שנמצאים ברקמות שונות בגוף, כולל מערכת העצבים.
 

אז יש לנו את מחלת הצליאק אך יש גם מצב של רגישות ואי סבילות לגלוטן. מחלת הצליאק מאובחנת באמצעות בדיקת דם פשוטה ונותנת לנו אינדיקציה ברורה, אך מה קורה כשזה לא צליאק אלא רגישות ואי סבילות? ישנם מצבים שהגוף אינו מפתח נוגדנים לגליאדין המצוי בחלבון החיטה אך תסמינים יש גם יש. אז מה כדאי לעשות? – שינוי תזונתי! איך לעשות זאת? – זו כבר שאלה מורכבת כי צריך לדעת איך להסיר את הגלוטן ורק הסרתו אינה מספקת. כאמור, יש לעשות שינוי מעמיק בתזונה ובאורח החיים.

 ישנם גורמים נוספים אשר עלולים לפתח מחלות אוטואימוניות והם: עישון פעיל, שינויים הורמונאליים בהריון למשל. סטרס הוא אחד הגורמים החשובים ביותר בהתפתחות מחלות בכלל ומחלות אוטואימוניות בפרט. במחקרים נמצא, שיותר מ-80% מהחולים דיווחו על אירוע של לחץ נפשי שקדם להתפרצות מחלתם האוטואימונית. בנוסף לכך תואר שלחץ נפשי הוא גורם שלא רק משתתף בהתפתחות מחלה אוטואימונית, אלא מהווה גם גורם העלול להחמיר את מהלכה (מן הסתם). למי מכם אשר מעוניין להעמיק זה מאמר:
 
לסיכום

אז כבר הבנו את חשיבות התזונה ולא פחות חשיבות אורח החיים ונתחשב גם במצב נפשי, כל שנותר הוא להתכוונן לשינוי אורחות החיים ולשיפור התזונה. אין ספק שיש כאן גם אלמנט תורשתי אבל בידינו הטריגר להפעילו או לדחות ולמנוע את התפרצות המחלה. האמינו לי תזונה נכונה היא רפואה מונעת וכשהמחלה כבר נחתה יש גם יש מה לעשות וכאן אני נכנסת לתמונה עם ניסיון של מטופלים רבים עם מחלות אוטואימוניות שמצבם השתפר פלאים.

  
לקביעת פגישה צרו איתי קשר לנייד 054-8091279 

חזרה למחלת הצליאק >>


 
צור קשר
* שם:
*אימייל:
* טלפון:
טלפון נוסף:
  טקסט חופשי:
* שדות חובה
צור קשר




הרשמה לניוזלטר
הרשמו וקבלו חינם עדכונים בנושאים: תזונה, הרזיה, בריאות ומניעת מחלות, טיפים ומתכונים הקשורים לצליאק.

הכניסו את שמכם ואת המייל שלכם למטה
שם:
* מייל:
* שדות חובה





באותו נושא
מאמרים קשורים
עיצוב, בנייה וקידום אתרים לול שיווק ברשת