הנתיב לבריאות - ריקי לנגברג

בדיקות דם ואבחון לצליאק

בדיקות דם ואבחון לצליאק


פשוט מאוד לאבחן צליאק. האבחון כולל בדיקת דם סרולוגית, שבה מאותרת בדם נוכחות של ארבעה נוגדנים נגד המרכיב גליאדין. אבחון מוחלט דורש גם בדיקה פתולוגית של חלק מהמעי, תחת מיקרוסקופ, שמוכיחה שהשינויים ברירית המעי תואמים את מחלת הצליאק.

בעבר נהגו לבצע את הבדיקה תחת מיקרוסקופ, היינו, דגימת ביופסיה אשר תראה את צורת המעי האופיינית במחלת הצליאק – השטחת הסיסים ברירית המעי ועליית הלימפוציטים ברירית (התאים הלבנים). לאחר מכן חייב המאובחן להסיר את הגלוטן מהתפריט לתקופה של מס' חודשים וחזרה על הביופסיה אשר תוכיח חזרה של הרירית למצבה התקין. לאחר הביופסיה (התקינה) חזרה לתפריט המכיל גלוטן וביופסיה חוזרת המוכיחה את חזרת הממצאים האופייניים למעי הפגוע. אבחנת הצליאק הייתה נעשית רק לאחר שורה של ביופסיות!

היום הוכנסו לשימוש קליני נוגדנים שניתן לאתר אותם בבדיקת דם ומצביעים על מחלת הצליאק. אבחנת הצליאק נחשבת וודאית לאחר בדיקת דם לגילוי הנוגדנים וביופסיה חד פעמית אופיינית ואין כל צורך בביופסיה חוזרת ונשנית.

חשוב להדגיש שמחלת הצליאק אינה מוגבלת רק לתינוקות, כפי שבעבר נהגו לחשוב. מחלת צליאק יכולה להופיע במבוגרים, לאחר שנים שהייתה רדומה. אפשר לומר שאין גיל ספציפי לצליאק, בכל גיל היא יכולה לפרוץ או לצוץ. לכן, בכל מקרה של חשד לצליאק ולמרות שתוצאות הבדיקות הסרולוגיות הן שליליות מומלץ לבצע ביופסיה.

חשוב להדגיש שבמקרים אמנם בודדים תיתכן מחלת צליאק ללא הימצאות הנוגדנים בדם, או, מצבים של גילוי נוגדנים בבדיקת הדם לצליאק אך ללא כל סימפטומים. לכן, אין לבסס את אבחנת הצליאק על בדיקת דם לנוגדנים בלבד ויש לבצע ביופסיה של מעי דק לשם אבחון וודאי ומוחלט.

סוגי הנוגדנים לצליאק הם נוגדנים מסוג IGG ונוגדנים מסוג IGA. לכל אדם יש נוגדנים מסוג IGG, אך ישנם בני אדם (1:700) החסרים מלידה את הנוגדנים מסוג IGA.

להלן הבדיקות הסרולוגיות השכיחות לאיתור נוגדנים שעומדות לרשות הרופא והם יתבצעו לפי שקול דעתו של הרופא בקופ"ח:

• בדיקה לנוגדנים לגליאדין מסוג IGA - בדיקה מיושנת.
• בדיקה לנוגדנים לגליאדין מסוג IGg - בדיקה מיושנת.
• בדיקה לנוגדנים לטרנסגלוטמינאז (TTG) - בדיקה סרולוגית זאת מאתרת נוגדני טרנסגלוטאמינאז (Tissue transglutaminase). הנוגדנים תוקפים את האנזים טרנסגלוטמינאז שהוא אנזים המצוי ברקמות רבות של גוף האדם.
• בדיקת נוגדני אנדומיזיום (EMA)- הבדיקה אמינה אך יקרה יותר. נמצא ששילוב שתי הבדיקות נוגדן TTG ו-EMA מעלה את הסבירות לאיתור צליאק.

קיימת גם בדיקה גנטית היכולה כמעט בוודאות לשלול את המחלה, אך היא איננה יכולה לאבחן את המחלה. בתוך קבוצת הגנים הידועה בשם HLA (ראו Human leucocyte antigen), קיימות שתי מולקולות הקשורות לצליאק, בשמות HLA DQ2 ו- HLA DQ8. במידה ששתי המולקולות האלו אינן נמצאות בבדיקה, כמעט בוודאות החולה אינו חולה במחלת הצליאק. אך הימצאות אחת מהן או שתיהן, היא רק תנאי חלקי שלא מספיק לאבחון המחלה, מאחר שהן מופיעות גם אצל כ- 30% מהאוכלוסייה שאינה סובלת מצליאק. במילים אחרות, בדיקת HLA לאבחון צליאק יעילה כדי לשלול את המחלה, אך אינה מספיקה לאבחון חיובי. הבדיקה מבוצעת כיום גם בישראל בבי"ח רמב"ם בחיפה.

טיפול במחלת הצליאק



 
באפשרותך להתחיל תהליך לשינוי תזונתי יחד איתי צור קשר 
לתיאום פגישה 054-8091279

חזרה למחלת הצליאק >>


 
צור קשר
* שם:
*אימייל:
* טלפון:
טלפון נוסף:
  טקסט חופשי:
* שדות חובה
צור קשר




הרשמה לניוזלטר
הרשמו וקבלו חינם עדכונים בנושאים: תזונה, הרזיה, בריאות ומניעת מחלות, טיפים ומתכונים הקשורים לצליאק.

הכניסו את שמכם ואת המייל שלכם למטה
שם:
* מייל:
* שדות חובה





באותו נושא
מאמרים קשורים
עיצוב, בנייה וקידום אתרים לול שיווק ברשת