הנתיב לבריאות - ריקי לנגברג

הקשר התזונתי להפרעות קשב וריכוז (ADHD)

הקשר התזונתי להפרעות קשב וריכוז (ADHD)


מחקרים קליניים רבים מאשרים את ההנחה כי קיימת סבירות וודאית להשפעתם של גורמים סביבתיים ותזונתיים על הופעתה של הפרעת הקשב והריכוז.

אלרגיות ואי סבילות למזון בהפרעות קשב  (ADHD)

ההנחה שלפיה לאלרגיות למזון השפעה מהותית על דפוסי התנהגות, אינה חדשה והועלתה כבר במאה שעברה. ב-1973 העלה ד"ר בן פיינגולד, רופא ילדים, ומומחה לאלרגיות, את התיאוריה כי מזונות המכילים סליצילטים (חומרים דמויי אספירין המצויים ברמת שכיחות גבוהה בצבעי מאכל וחומרי טעם מלאכותיים) הם הגורמים העיקריים להפרעת קשב וריכוז. ד"ר פיינגולד מצא, כי הפחתת הצריכה של סוכר ושל חומרי צבע וטעם מלאכותיים, כמו גם איתור אלרגנים, מביאים לשיפור ניכר בהתנהגות הילד.

אף על פי שמחקרים רבים תומכים בהנחה זו של ד"ר פיינגולד, היא עדיין נחשבת ללא אמינה על ידי כל אותם רופאים המעדיפים לרשום תרופה שנמצאה ממכרת, ושרבות מתופעות הלוואי שלה טרם הובררו.

בעיות ההתנהגות, הפרעות קשב, התנהגות אובססיבית וקשיי למידה, הינם ביטוי של חוסר איזון כימי במוח. חסר תזונתי הנובע מתזונתם הלקויה ועתירת האלרגנים של הילדים בחברה המערבית (קיימים למעלה מ-5000 חומרי צבע, שימור וטעם מלאכותיים במזוננו), משפיע לרעה על איזון עדין זה. התשובה להיפראקטיביות, על פי דעתם של חוקרים ומטפלים רבים, היא איבחון מעמיק שבסופו יהא על המטפל לקבוע מה חסר ומה קיים בעודף.

נראה כי הסוכר הלבן אינו האשם הבלעדי בהיפראקטיביות משום שכאשר הוא משולב בארוחה מאוזנת אין הוא גורם לבעיות. ד"ר קונרס מן המחלקה לפסיכיאטרייה בי"ח לילדים בוושינגטון מצא, כי כאשר נצרך הסוכר עם החלבון ועמילן שונה השפעתו לחלוטין. אולם כאשר נצרך הסוכר עם עמילן, אך ללא חלבון (כגון בממתקים או בשוקולד), הוא גורם להפרעות בהתנהגות לא רק בקרב ילדים בעייתיים, אלא אף בקרב ילדים שהתנהגותם נחשבת נורמאלית.

בשלושה מחקרים שונים אשר ערך ד"ר קונרס בקרב קבוצות ילדים היפראקטיביים בגילאי 11-18, הוא הצליח להראות בבירור כי בקרב ילדים אשר אכלו ארוחת בוקר עתירת פחמימות, חלה הרעה במצב הנפשי לעומת קבוצת הביקורת, ולעומת זאת, בקרב ילדים אשר אכלו ארוחת בוקר חלבונית חלה הטבה רבה. מסקנתו הייתה, כי ילדים היפראקטיביים זקוקים לתפריט תזונתי עתיר חלבונים ודל בסוכר.

שני מחקרים נוספים הראו כי ילדים היפראקטיביים מעבדים מזון מהר יותר, הם בעלי מידות גוף קטנות יותר, ועל כן זקוקים ככל הנראה לכמות רבה יותר של חלבון בתזונתם. בקרב ילדים בגילאי 4 עד 7 נראה היה כי ככל שהיחס בין פחמימות לחלבון גבוה יותר, כך הפכה התנהגותם להרסנית יותר, לחסרת מנוחה ולתוקפנית יותר. 

מחקר נוסף הראה, כי בקרב 62 מתוך 72 (82%!) חל שיפור ניכר בהתנהגות, לאחר אלימינציה של סוגי מזון מסוימים. התנהגותם של 21 מן הילדים הוגדרה לאחר המחקר כנורמאלית. סוגי מזון אשר הוכחו כמזיקים היו בעיקר אלה המכילים חומרי שימור וצבע מלאכותיים. ממצאי מחקר זה חוזקו על ידי מחקר נוסף שנבדקו בו שתי קבוצות של ילדים: האחת של ילדים היפראקטיביים, והשנייה של ילדים נורמאלים אשר שימשה בקבוצת ביקורת. שתי הקבוצות קיבלו מיץ תפוזים תעשייתי. המיץ אשר ניתן לילדים ההיפראקטיביים הכיל טטרזין (צבע מאכל נפוץ). לאחר 24 שעות חלה עלייה משמעותית ברמות האבץ בשתן של הילדים, אשר הצביעה על העובדה שהטטרזין גורם לאיבוד אבץ ולהפחתת רמתו בגוף. חסר באבץ בגוף אצל ילדים קשור, בין השאר, גם בבעיות התנהגות ולמידה. מתוך 10 ילדים אשר קיבלו מיץ שהכיל טטרזין – 4 סבלו מתגובה חריפה, 2 קיבלו אקזמה ואחד קיבל התקף אסתמה לאחר כ-40 דקות. גורמים נוספים אשר נחקרו ונמצאו מזיקים היו: סליצילטים (80%), סוכר, תירס, בשר בקר, ביצים (25%) ואלרגנים נשאפים (25%).

הסוכר – היפוגליקמיה בהפרעת קשב וריכוז (ADHD)

מזונות רבים המכילים סוכר כגון: סוכריות, עוגות ועוגיות, גלידות ומשקאות קלים, הפכו לחלק אינטגרלי מתרבותנו, וילדינו נחשפים אליהם יום יום ברמה גבוהה. גם פיצה, דגני בוקר עשירים בפחמימות, לחם, אורז, צ'יפס וספגטי הם מזונות נפוצים ההופכים מהר מאוד לגלוקוז בזרם הדם שבגופם. רב הילדים מצליחים לשרוד את איומם של נחשולי הסוכרים בדם מבלי שילקו בהפרעות התנהגות, אולם שיעור קטן מן הילדים עלול לסבול מרגישות ולהיות נתון לתנודות קיצוניות במצב הרוח, לתחושות פיזיולוגיות שונות ולצורות התנהגות שונות כתוצאה מאכילתם של מזונות עתירי סוכרים ופחמימות.

כאשר אנו אוכלים סוכרים ופחמימות הם הופכים עד מהרה לגלוקוז במחזור הדם בגופנו, לרוב בתוך דקות מספר. רמות הגלוקוז הגבוהות מאותתות לגוף לייצר כמויות גדולות של אינסולין על מנת לעבד את הגלוקוז ולהפחית את רמת הסוכר בדם. ה"הצפה" על ידי רמות גבוהות של אינסולין מביאה לירידה דרסטית ברמת הסוכר בדם, עד כדי רמה נמוכה באופן חריג. רמה חריגה זו מכונה היפוגליקמיה ומאופיינת בחולשה ובעייפות רבה. כתוצאה מההיפוגליקמיה מגיב הגוף בשחרור הורמונים ממריצים מבלוטות האדרנל, כולל אדרנלין, הגורמים להתכווצות כלי הדם, להאצת קצב לב ולתחושת קור ושיתוק (חוסר תחושה) בגפיים. מערכת העצבים האוטונומית, המפקחת על תהליכי הגוף הלא מודעים, כגון עיכול ומחזור הדם – הופכת כתוצאה מכך לדרוכה יתר על המידה. הדבר מלווה בעצבנות, בחרדה ובתחושת חוסר נשימה.

עבור הילדים, השתלשלות זו של תחושות, שתחילתה בעלייה חדה ברמת הסוכר בדם, המובילה לירידה חדה ביותר ברמת הסוכר בדם, וסיומה בעלייה ברמת האדרנלין – עלולה להיות חוויה קשה שעלולה להביאם למצב הנפשי מעורער ביותר. מעבר לכך, ילדים מגיבים לסוכר תגובה שונה לחלוטין מתגובת מבוגרים. מחקר השווה בין תגובותיהם של ילדים למנת סוכר לתגובותיהם של מבוגרים. רמת הגלוקוז בדם ורמת האדרנלין בדם נמדדו אחת לחצי שעה במשך חמש שעות. במדידות הראו שרמות הסוכר נשארו בתחום הנורמלי אצל הילדים ואצל מבוגרים כאחת, אולם רמות האדרנלין אצל הילדים היו גבוהות פי עשרה (!) מתחום הנורמלי, עד חמש שעות לאחר נטילתה של מנת הסוכר. הילדים חוו מהלומה הורמונלית חזקה.

הרעלה על ידי כימיקלים בהפרעת קשב וריכוז (ADHD)

ילדים אחדים סובלים ממנגנונים חלשים של סילוק רעלים. תופעה העלולה להוביל להצטברות של כימיקלים רעילים במצבי ביניים, אשר במצב תקין היו מסולקים מן הגוף. ילדים אלה נתונים להרעלה עצמית מתמשכת בשל אי יכולתם לסלק חומרים רעילים נפוצים מגופם. מצב זה עלול אף להסתבך, מאחר וילדים אלה מקבלים תרופות העלולות לפגוע בתפקוד הכבד ולהחליש עוד יותר את תהליך סילוק הרעלים מן הגוף.

הרעלה על ידי מתכות כבדות בהפרעת קשב וריכוז (ADHD)

מתכות כבדות, כגון עופרת וקדמיום נמנות עם תוצרי הלוואי הרעילים ביותר של התעשייה המודרנית, ורמת פגיעותם של ילדים אליהן גבוהה במיוחד. בדיקות מעבדה הראו, כי בגופם של ילדים היפראקטיביים יש רמות גבוהות יחסית של אלומיניום ועופרת ורמות נמוכות של אבץ, מגנזיום, סידן, וחומצות שומן חיוניות. עופרת היא מתכת רעילה המחוללת הפרעות קשות במערכת העצבים בקרב ילדים, כמו כן תופעות התנהגות רבות אחרות. הרעלת עופרת עלולה לגרום פגיעה בתפיסה החושית, בתהליכי הלמידה, בזיכרון ובפתירת בעיות. מחקרים מראים, כי רמה העולה על 10 מק"ג עופרת לדציליטר דם, עלולה לפגוע בביצועים מנטליים, זאת אף שרמה של 25 מק"ג לדציליטר נחשבת "סבירה" על פי ההנחיות הפדרליות. רמות גבוהות יותר של עופרת קשורות להתנהגות תוקפנית, היפראקטיבית ואלימה ולביצועים ירודים במבחני אינטיליגנציה. קיימות עדויות כי העופרת עלולה להשפיע על התנהגות ולגרום להפרעות קשב וריכוז והפרעות התנהגותיות. חשוב לזכור כי רמות נמוכות של אבץ עלולות להביא לחסר בסידן ובמגנזיום, אשר יביאו בתורם להגדלת ההסתברות לחשיפה לעופרת.

חשוב לציין כי העופרת רעילה במיוחד לילדים, וזאת משתי סיבות: 

1. מערכת העצבים אצל ילדים עדיין אינה בשלה די הצורך.

2. עופרת מצטברת בעיקר בעצמות, עצם אינה איבר פעיל במיוחד מבחינה מטבולית אצל אדם בוגר. אולם אצל ילדים העצם פעילה יחסית, על כן, קיימת תנועתיות של עופרת בגופם כתוצאה מחשיפה אליה.

עופרת אינה המתכת הכבדה היחידה הטומנת בחובה סכנות. מבדקים הראו כי רמות גבוהות של קדמיום קשורות לבעיות מנטליות והתנהגותיות הדומות לאלה הנגרמות כתוצאה מחשיפה לעופרת. הקדמיום הוא חומר רעיל ביותר המשמש במכשירים חשמליים ומכניים רבים כגון בסוללות, בגומי, בפלסטיק, בחומרים קטלי חרקים ובחומרי צילום והוא נפוץ בכל המדינות המתועשות.

קנדידה

קנדידה אלביקנס היא הפטרייה אשר משנה את האיזון העדין של צמחיית המעיים ועלולה להשפיע על הגוף בדרכים רבות המביאות לידי תגובות אלרגיות, מגרנות, בעיות נשימה, דיכאון ועוד הרבה תופעות אחרות. אצל ילדים איזון צמחיית המעיים מופר על ידי נטילת אנטיביוטיקה, צריכת סוכרים בעודף, מזונות על בסיס שמרים בעודף, מתח ומחלות. להפרת האיזון משמעות עמוקה לגבי תפקודו היומיומי של הילד ויכולתו החיסונית.


חסר בויטמינים

חסר במגנזיום - בבדיקה שנעשתה בקרב 116 ילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז, נמצא כי 95% סבלו מחסר במגנזיום, אשר יכול לגרום לתופעות כגון: עצבנות, תנועות עצבניות, אי שקט, חרדה, רפלקסים פיזיים, התכווצויות שרירים, "טיקים" ועוויתות בפנים, מגרנות, כאבי ראש, ליקויי למידה המתגלים בעת מבחן אינטיליגנציה.

חסר בויטמיני B – נמצא כי ילדים עם הפרעות קשב וריכוז סובלים מחסר בסרוטונין במוח. במחקרים בהם נתנה לילדים B6 כתוספת, ויטמין החיוני להפיכת חומצת אמינו טריפטופאן לסרוטונין, נצפתה תגובה מיטיבה השווה מבחינת השפעתה החיובית לתגובת רטלין. ההבדל העיקרי היה, כי גם לאחר הפסקת נטילתו עדיין נמשך שיפור במצב. מחקרים רבים מצביעים על חשיבותם הרבה של ויטמיני B לתפקוד מערכת העצבים. נמצא כי נטילת ויטמיני B בעיקר B5, B1, ו-B6 שיפרה באופן מובהק את התנהגותם של ילדים אלה.

חסר בברזל – חסר בברזל הוא חסר תזונתי הנפוץ ביותר בקרב ילדים ומתבגרים בעולם המערבי. רמות נמוכות של ברזל בדם עלולות לגרום לתשישות, אדישות, פיזור הדעת וחוסר יכולת להתרכז – סימפטומים האופייניים לתסמונת הפרעת קשב וריכוז. לעומת זאת, ילדים בעלי רמות גבוהות מדי של ברזל, עלולים להיות תוקפניים, רגשניים, מגלי התנגדות ובעלי הפרעות התנהגותיות.

חסר בחומצות שומן חיוניות – קיים קשר מובהק בין הסימפטומים של היפראקטיביות לבין חוסר בחומצות שומן חיוניות. כ-60% ממשקל המוח מורכב מחומצות שומן, מחציתן חומצות שומן בלתי רוויות ארוכות שרשרת המכונה - LCPUFA שייצורן תלוי בחומצות שומן חיוניות שאספקתן תלויה במזון. במיוחד ניכרת חשיבותה של חומצת השומן החיונית DHA – Docosa Hexaenoic Acid לפעילות תקינה של מערכת העצבים ולראייה. מלבד היות חומצת שומן זו חיונית להתפתחותה של מערכת העצבים של עוברים ותינוקות, נמצא כי שיפרה משמעותית את יכולתם השכלית והמוטורית של מתבגרים בתקופות לחץ קיצוני. גם מבוגרים דיסלקטים אשר נטלו DHA הראו שיפור במצבם. נוכחותה של חומצת שומן חשובה זו במערכת העצבים ובעין (RETINA) יכולה לשפוך אור על הסיבה לבעיות הראיה הקשות מהם סובלים דיסלקטים רבים. בהדמיית תהודה מגנטית (MRI) אשר נעשתה בקרב בוגרים דיסלקטים, נמצאה אי סדירות במטבוליזם של פוספוליפידים הנובעת מחסר בחומצות שומן. אגב, תופעה זו נצפתה גם בקרב סכיזופרנים.

גם לחומצות שומן אחרות, ובעיקר ל-EPA חשיבות רבה בטיפול בילדים ובבוגרים היפראקטיביים. בהשוואה בין 53 ילדים היפראקטיביים ל-43 ילדים בריאים נמצא כי הילדים ההיפראקטיביים סבלו מחסר חמור בחומצות שומן חיוניות בפלסמה ובכדוריות הדם האדומות. יתרה מזו, נמצא כי ל-21 מן הילדים ההיפראקטיביים היו סימנים נוספים של חסר תזונתי בחומצות שומן.

כאשר נבדקו ילדים בבדיקות לגילוי חסר תזונתי בחומצות שומן נמצא כי חסר בחומצת שומן מסוג אומגה-3 (EPA) התאפיין בבעיות התנהגות, בעיות למידה, בעצבנות ובבעיות שינה. גם ילדים המקבלים טיפול אנטיביוטי תכוף עלולים לפתח חסר בחומצות שומן חיוניות. יש לזכור כי טיפול בהשלמות של חומצות שומן חיוניות (EPA) עשוי להימשך לעתים שישה חודשים, עד אשר השפעתו ניכרת.

פיקנוגנול

זהו פלבנואיד המופק מגזעו של אורן הגדל בצרפת. רכיב ייחודי זה ידוע בעיקר בשל היותו נוגד חימצון יעיל ביותר השומר על גמישות העור וכלי דם ובשל היותו בעל יכולת אנטי דלקתית ואנטי אלרגית. בנוסף על כך, נחשב הפיקנוגנול לרכיב המגן על מערכות הגוף מפני נזקים הנגרמים על ידי מפגעים סביבתיים. במשך השנים התברר כי הפיקנוגנול משמש גם כתחליף לרטלין בטיפול כולל בהיפראקטיביות. הטיפול עם פלבנואיד זה נפוץ מאד ברחבי העולם ובעיקר בגרמניה ובפינלנד ונמצא כיעיל מאד בשילוב עם תזונה נכונה ותוספים נוספים.



עצות מועילות לשיפור ההתנהגות
העובדות על הפרעות קשב וריכוז

 
הטיפול הטבעי משפר את יכולתו של הילד לקשב וריכוז וכן מפחית אי שקט ע"י שינוי תזונתי, שימוש בפורמולות צמחי מרפא, תוספי תזונה וכן תמציות פרחי באך בהתאם לצורך. הורים רבים מדווחים על שינוי מהותי של התנהגות הילד תוך זמן קצר. 
צרו קשר לתיאום פגישה 054-8091279





 

חזרה להפרעות קשב וריכוז >>


 
צור קשר
* שם:
*אימייל:
* טלפון:
טלפון נוסף:
  טקסט חופשי:
* שדות חובה
צור קשר




הרשמה לניוזלטר
הרשמו וקבלו חינם עדכונים בנושאים: תזונה, הרזיה, בריאות ומניעת מחלות, טיפים ומתכונים הקשורים לצליאק.

הכניסו את שמכם ואת המייל שלכם למטה
שם:
* מייל:
* שדות חובה





באותו נושא
עיצוב, בנייה וקידום אתרים לול שיווק ברשת