הנתיב לבריאות - ריקי לנגברג

בעיות נלוות להפרעות קשב וריכוז (ADHD)

בעיות נלוות להפרעות קשב וריכוז (ADHD)


ברפואה ידוע, שאם בחלק מסוים בגוף מתגלה חריגות תפקודית כלשהי, גדול הסיכוי שבאותו חלק יתגלו גם תופעות חריגות אחרות. לדוגמא ילדים אוטיסטים: האוטיזם מקורו במוח. לעיתים רחוקות הוא מופיע לבדו, יש סיכוי של 70% שנגלה גם בעיה מוחית של מוגבלות שכלית וסיכוי של 10% לגילוי אפילפסיה. האוטיזם כשלעצמו איננו גורם למוגבלות השכלית או לאפילפסיה, אבל כשאחת הבעיות האלה מופיעה, במקרים רבים מופיעות גם הבעיות האחרות.

כשהילד מאובחן בהפרעת קשב וריכוז, גדל הסיכוי להופעת בעיות נלוות. מדובר בליקויי למידה ספציפיים, בהפרעת התנגדות וסרבנות, בהפרעת התנהגות, בדיכאון, בטיקים, בתסמונת טורט, בבעיות קואורדינציה, בהפרעת כפייתיות וטורדנות ובהפרעה דו קוטבית של מניה דיפרסיה. הפרעת הקשב והריכוז כשלעצמה איננה גורמת לעוינות, לליקוי הקריאה או לטיקים, היא פשוט מגדילה את הסיכוי להופעתם.

כיוון שהבעיות הנלוות מתגלות אצל יותר ממחצית מבעלי הפרעת הקשב והריכוז. צריך להכיר את הבעיות הנלוות האלה, כיוון שכל בעיה מצריכה טיפול שונה.

במשך השנים קשה היה להבין מהי הפרעת קשב וריכוז בגלל אנשי מקצוע שראו את התופעה הזאת בצורה צרת אופקים. הם האמינו שאם לילד יש הפרעת התנגדות וסרבנות, לא סביר שיש לו גם הפרעת קשב וריכוז, ולכן אסור לטפל בו באמצעות תרופות ממריצות. כאשר אבחנו את הדיסלקציה, טיפלו בה באמצעות הוראה מתקנת מבלי להכיר בבעיות הקשב וההתנהגות. בבעיות של קואורדינציה טיפלו באמצעות טיפולים סנסוריים – מוטוריים והחמיצו את בעיות ההתנהגות ואת הכישלונות הלימודיים הנלווים למצב זה. במקרים רבים יש שתיים או שלוש הפרעות, ולכל אחת מהן צריך להתייחס בכובד ראש וזה המקום שבו ההשקפה המודרנית לגבי הפרעת קשב ובעיות התנהגות, הרואה בהפרעה זו "משק מעורב", מתחילה להסתבך.

ליקויי למידה ספציפיים

כמעט 50% מהילדים בעלי הפרעת קשב סובלים מליקוי ספציפי כלשהו בלמידה. כשאנו אומרים ליקוי למידה ספציפי, הכוונה היא שיש סתירה משמעותית בין מבחני אינטליגנציה של הילד ובין רמת הביצוע שלו בתחומים מסוימים. הסתירות השכיחות ביותר מתבטאות בקריאה, בכתיבה, בכתיב, בשימוש בלשון ובמתמטיקה. הפרעת הקשב כשלמעצמה אינה גורמת לקשיי למידה, אם כי היא מקשה על הטיפול בהם. הטיפול בהפרעה זו בעזרת תרופות איננו משפיע במישרין על בעיות הלמידה, אבל הוא מסייע לילד לשבת במקומו, להיות מיושב בדעתו, להתרכז ולהיות מסוגל ללמוד. במקרים רבים ההורים אינם מוכנים לטיפול האיטי והקשה בילד בכל בעיית דיסלקציה חמורה או הפרעה לשונית. בסופו של דבר, חל שיפור במצבם של רוב הילדים שיש להם בעיות קריאה חמורות, אבל אין הם נעשים קוראים נלהבים, וגם הכתיב שלהם לוקה בחסר, גם אם משקיעים בהן מאמצים גדולים.

הפרעת התנגדות וסרבנות
ODD – Oppositional Defiant Disorder

מקובל לחשוב שבין 40% ל-50% מכלל הילדים בעלי הפרעת קשב וריכוז, סובלים גם מהפרעת התנגדות וסרבנות. באוסטרליה ובניו-זילנד המספרים נמוכים יותר. הפרעה זו היא מההפרעות הנלוות השכיחות ביותר. ילדים הסובלים מהפרעת קשב ובעיות התנהגות, הם אימפולסיביים ופועלים ללא מחשבה, אבל לאחר מעשה הם מתחרטים באמת ובתמים. לא כך הדבר אצל ילדים בעלי הפרעת התנגדות וסרבנות. אלה נשארים כעוסים ומצדיקים לחלוטין את מה שעשו. קשה לדעת מתי מתחילה ההתנהגות הסרבנית העוינת. פעוטות נורמליים נוטים להגיד "לא", אבל סרבנות פתולוגית אינה שכיחה לפני גיל הגן. קשת ההתנהגויות מהסוג הזה נעה מגישה סרבנית קלה ועד למצב קבוע של עוינות וסרבנות. ילדים אלה נוטים לומר "לא" באופן עקרוני. הם מחפשים את הדרך הקשה, מתנגדים, נוטים לסרב ומסוגלים לטעון ששחור הוא לבן. הקשים ביניהם הם טיפוסים נקמנים, המטרידים מאד את הזולת ומאשימים את האחרים בבעיותיהם. הם מחכים שהוריהם יציבו גבולות כדי שיוכלו לעבור אותם.

הילד העוין מציק לאנשים, ונראה שהוא שונא את כל העולם. יש ילדים בעלי הפרעת התנגדות וסרבנות ללא הפרעת קשב וריכוז, אבל כאשר שתי ההפרעות האלה קיימות יחד, נוצר צירוף חסר יציבות של סרבנות ושל התפרצויות ללא מחשבה.

אם ילדים מהסוג העוין מחזיקים מעמד עד לבגרות, נשקף להם עתיד חיובי בדרך כלל. רבים מהם מקשים מאד על הוריהם, אבל מקסימים אנשים אחרים (בחוץ – מלאך, בבית – שטן). בילדות ובגיל ההתבגרות הם עוינים את הוריהם, אבל לימים הם מתרככים, ורובם מתחרטים על הדרך שהלכו בה, אם כי הדבר עלול להיות מאוחר מדי.

מקור התופעה הוא ביולוגי במידה רבה (תלוי במבנה האופי של הילד), אבל הופעת הבעיה ומידת חומרתה מושפעים במידה רבה מתפקוד ההורים. הורים שכופים על הילד, מתעמתים אתו ועוינים אותו – מגדילים במידה רבה את הסיכון ואת הפרעת ההתנגדות והסרבנות.

אחת מאי ההבנות השכיחות ביותר היא הנטייה לבלבל בין ההתנהגות חמומת המוח של בעלי הפרעת הקשב ובין סרבנותו המכוונת של בעל הפרעת ההתנגדות. ההורים מתנגדים לתרופות הניתנות לבעיית הקשב בטענה שאינן פועלות. לאמיתו של דבר, הפרעת הקשב מגיבה טוב לתרופות, אבל ההתנהגויות האופייניות להפרעת התנגדות נשארות בעינן. אין טיפול תרופתי להפרעת התנגדות וסרבנות. יש לנקוט גישה התנהגותית איטית, וסיכויי ההצלחה מוגבלים. אם מטפלים בהפרעת הקשב והריכוז, הילד נעשה ממוקד יותר והתנהגותו צפויה יותר, אבל יש שהוא מתמקד יותר דווקא ביכולת להרגיז.

הפרעות התנהגות 
(CD – Conduct Disorder)

מדובר בהפרעה נלווית ששום הורה לא היה מאחל לילדיו. הפרעה זו מופיעה בשיעור של כ-20% מכלל אוכלוסיית הילדים בעלי הפרעת קשב בצפון אמריקה, אבל במקומות אחרים כגון אוסטרליה השיעור הוא נמוך יותר, במידת מה. הצרוף של הפרעת התנהגות ובעיית קשב משפיע בצורה מכרעת על התוצאה. ההפרעה עלולה להופיע בצורה מתונה, בינונית או חמורה. לעומת זאת, מי שסובלים מהפרעת התנהגות בצורתה החמורה ביותר נידונו לסמים, לבתי סוהר, לתאונות חמורות, לניצול, למוות מוקדם או לליקוי חברתי תפקודי קשה.

הפרעות התנהגות כוללות שקרים, רמאויות, גניבות, איומים, התאכזרות, הפרת זכויות הזולת, חבלה ברכוש, בהצתת אש וגרימת סבל. יש לזכור שילד הסובל מהפרעת קשב ובעיית התנהגות פועל ללא מחשבה ומסוגל לעתים לפעילות אנטי חברתית, אבל לאחר מעשה הוא מבין מה עשה ומתחרט. מי שסובלים מהפרעת התנהגות בינונית או חמורה, דבקים בדעתם ואינם מגלים כל סימני חרטה. בהתנהגותם אפשר למצוא יסוד רע ואפילו סדיסטי.

יש שהפרעת ההתנהגות מופיעה לבד, בלי קשר להפרעת קשב וריכוז. בצורתה זו היא בדרך כלל מתפרצת בגיל ההתבגרות. כאשר הפרעת ההתנהגות קשורה בבעיית קשב, היא מתחילה בדרך כלל בגיל צעיר, ומתבטאת בהתחלה במאפיינים חמורים של התנגדות וסרבנות. גילויי הפרעת ההתנהגות מופיעים לראשונה בין הגילים 7-10. סבורים שילד בעל הפרעת קשב שאין לו הפרעות התנהגות בגיל 12, לא יפתח את הפרעה הזאת מאוחר יותר. מכאן אנו למדים שיש חלון הזדמנויות צר מאד לשינוי המסלול הקטסטרופלי הזה, ועתידו של הילד נקבע לטוב או לרע בשנים הראשונות לחייו. אף על פי שכמעט לכל הילדים בעלי הפרעת הקשב הסובלים גם מהפרעת ההתנהגות יש גם גילויים של הפרעת התנגדות וסרבנות, רוב הילדים בעלי הפרעת התנגדות וסרבנות אינם מתקדמים אל השלב של הפרעת ההתנהגות.

הגורמים המגבירים את סכנת הפרעת ההתנהגות הם חוסר התאמה בין ההורים, הורים עוינים וביקורתיים וכנראה גם טיפול לקוי בהפרעת הקשב בשלב מוקדם. הפרעת ההתנהגות היא תורשתית מובהקת. לעובדה זו נודעת חשיבות ניכרת, כיוון שהרבה ילדים שנולדו להורים בעלי הפרעה זו, מוצעים לאימוץ או לאומנה. במקרים רבים יש להורה המאמץ כל הכוונות הטובות, ומתברר לו שהוא קיבל ילד קשה מאין כמוהו.

דיכאון

דיכאון איננה תופעה נדירה, לא אצל ילדים ולא אצל מבוגרים בין שהם סובלים מהפרעת קשב וריכוז ובין שלא. לעתים רחוקות דיכאון מופיע לפני שהילדים מתחילים להשוות את עצמם לאחרים ולהתחרות בבית הספר היסודי. ילדים אלה רוצים להתנהג היטב, ללמוד ולהיות מקובלים כמו חבריהם, אבל פשוט אין הם יודעים איך לעשות זאת. הם יודעים טעמן של אכזבות ורגילים לתסכולים, אבל אין להסיק מכך על דיכאון פתולוגי. הילד המדוכא שוקע בהלך רוח כרוני של עצבות, דאגה ורוצה להסתגר. יש ילדים שמסתירים את רגשותיהם, ואילו אחרים מבטאים את המתח על ידי התגברות הרגזנות, ונעשים קשים עוד יותר. קשה לתאר את האבחנה במילים, אבל ההורים צריכים לעמוד על המשמר כאשר הם חשים שחל בילד שינוי באישיות, כשהם רואים נסיגה מכל הפעילויות הרגילות, קושי בתקשורת עם חברים, עצבות עמוקה או ירידה בלימודים. כאשר הדיכאון נלווה להפרעת הקשב והריכוז, יש לטפל קודם בדיכאון. במקומות מסוימים בעולם נוהגים לתת לילדים תרופות נוגדות דיכאון מסוג SSRI (מעכבות ניצול חוזר של הסרוטונין במוח) יחד עם תרופות ממריצות.

טיקים ותסמונת טורט

עוויתות קלות ותנועות לא רצוניות שכיחות באוכלוסייה הכללית, אבל שכיחותן גבוהה בהרבה אצל בעלי הפרעת הקשב והריכוז. טיקים הם עוויתות לא רצוניות, בדרך כלל מסביב לעיניים או לפנים. לעתים מופיעים גם כחכוחים בגרון, תנועות מסביב לצוואר או משיכת הכתף. הצורה הקיצונית ביותר של הפרעות טיקים, תסמונת טורט, כוללת קולות גרוניים, תנועות לא רצוניות בולטות ולעתים השמעת מילים לא נאותות. הטיקים ותסמונת טורט, הם מצבים נלווים לבעיית הקשב והריכוז. בדרך כלל הטיקים מופיעים כאשר הילד בן 7 עד 10, והם באים ונעלמים חליפות. כיוון שבדרך כלל בגיל זה נותנים לראשונה תרופות ממריצות, קל להניח שהתרופות גורמות להופעת הטיקים. החוקרים העוסקים בתסמונת הטורט ובהפרעת הטיקים, טוענים שהטיקים כשלעצמם גורמים לעתים רחוקות בעיה של ממש בהתנהגות, בלמידה ובאיזון הנפשי. כאשר טוענים שילד בעל טיק אינו מתפקד כראוי, סיבת הדבר נעוצה בדרך כלל בבעיית הקשב הנלווה ולא בטיק עצמו, ויש להבין זאת היטב כאשר מתכננים את הטיפול בילד. הטיקים ותסמונת טורט אינם מהווים עוד התוויית נגד לשימוש בתרופות ממריצות. אם הפרעת הקשב והריכוז גורמת לבעיות חמורות, יש לטפל בהפרעה זו.

הילד המגושם

אצל ילד בעל הפרעת קשב וריכוז, שכיחות התופעות האלה: קשיי קואורדינציה, קשיים בתכנון מוטורי ובכתיבה והתפתחות נוירולוגית מאוחרת. כאשר מתגלה אצל הילד מגושמות מוטורית, יש מטפלים הרואים רק את הבעיה הזאת וקוראים לה "תסמונת הילד המגושם". למטפלים האלו יש כוונות טובות, אבל הם עוזרים לילד בצורה חלקית בלבד כיוון שאינם מאבחנים כראוי את בעיות הלמידה וההתנהגות.

הפרעה כפייתית-טורדנית
OCD – Obsessive Compulsive Disorder

שכיחותה של הפרעה זו גבוהה יותר אצל הילדים בעלי הפרעת הקשב, הלוקים גם בהפרעת טיקים. לאנשים כפייתיים יש קיבעון או התמקדות יתר במידה יוצאת דופן. הדברים חייבים להיעשות בסדר מסוים, לדוגמא, יש אובססיות לגבי רחיצת ידיים, לגבי לכלוך על הבגדים, לגבי סגירת דלתות. התופעה הזאת שונה מהריחוק החברתי ומהבעיות הלשוניות המאפיינות את האובססיות של האוטיסטים, ואין הדבר דומה להתנהגויות ה"תקועות", שבהן ילדי ADHD דבקים בעניין פעוט ואינם מרפים ממנו. ילדים כפייתיים סובלים כיוון שהאובססיות משבשות את חייהם, אבל אין הם מסוגלים לעזור לעצמם. תרופות ממריצות גורמות לתופעת לוואי שהיא כמעט התמקדות יתר אובססיבית. התופעה הזאת חולפת במהירות, אם מפחיתים את המינון או נותנים תכשיר אחר. הטיפול בכפייתיות צריך להיעשות בידי פסיכיאטר, והוא כולל אחד מנוגדי הדיכאון החדשים מסוג SSRI. תרופות אלה, הדומות לפרוזאק, עוזרות לכפייתיות ויש רופאים המצרפים אותן לתרופות ממריצות, כאשר צריך לטפל גם בכפייתיות וגם ב-ADHD.

הפרעה דו קוטבית – מאניה דיפרסיה

אם נקרא את תולדות חייו של ווינסטון צ'רצ'יל ויתברר איך התנהג בבית ובבית הספר, נקבל תמונה קלאסית של ADHD. אבל ידוע גם שסבל מדיכאון שנחשב להפרעה דו קוטבית.

המחקרים האחרונים מגלים קשר ברור בין ADHD לבין ההפרעה הדו קוטבית. תגלית זו חדשה מאוד ועדיין אין היא מקובלת בכל העולם. אלה הן שתי בעיות נפרדות, אבל הן עלולות להופיע יחד. ההפרעה הדו קוטבית מחמירה את ה-ADHD ומגבירה את הסיכון של מעשים טיפשיים, של בידוד חברתי ושל נטייה להתמכרות כגון אלכוהוליזם. ילדים בעלי ADHD עלולים להיות חמומי מוח, לפעול ללא מחשבה, או לצאת מכליהם ואילו ילדים בעלי הפרעה דו קוטבית נתקפים בהתקפי זעם קשים. אלה הן התנהגויות קיצוניות שנמשכות כמה שעות, ואחריהן מגיע פרק זמן קצר של חרטה שקטה. אצל ילדים בעלי הפרעה דו קוטבית רואים חוסר יציבות ותנודות מהירות של מצב הרוח ואילו אצל מבוגרים, התנודות במצב הרוח נמשכות ימים או שבועות.האבחון של הפרעה דו קוטבית והטיפול בה נעשים בדי פסיכיאטרים.


עצות מועילות לשיפור ההתנהגות
הקשר התזונתי להפרעות קשב וריכוז

 
הטיפול הטבעי משפר את יכולתו של הילד לקשב וריכוז וכן מפחית אי שקט ע"י שינוי תזונתי, פורמולות צמחי מרפא, תוספי תזונה וכן תמציות פרחי באך בהתאם לצורך. הורים רבים מדווחים על שינוי מהותי של התנהגות הילד תוך זמן קצר. 
צרו קשר לתיאום פגישה 054-8091279




 

חזרה להפרעות קשב וריכוז >>


 
צור קשר
* שם:
*אימייל:
* טלפון:
טלפון נוסף:
  טקסט חופשי:
* שדות חובה
צור קשר




הרשמה לניוזלטר
הרשמו וקבלו חינם עדכונים בנושאים: תזונה, הרזיה, בריאות ומניעת מחלות, טיפים ומתכונים הקשורים לצליאק.

הכניסו את שמכם ואת המייל שלכם למטה
שם:
* מייל:
* שדות חובה





באותו נושא
עיצוב, בנייה וקידום אתרים לול שיווק ברשת